נערת קריאה

חשבתי לכתוב על זה פוסט אבל זה עניין קצת יותר מתגלגל מזה, אז כאן תתפרסם רשימת הקריאה שלי – כלומר ספרים שכבר קראתי. על חלקם אכתוב ועל חלקם לא, כנראה. כולם מוזמנים להגיב, לכתוב דעות, ביקורות והמלצות להבא.

אני מתחילה המהספרים שקראתי בטיול בהודו, כי אז התחלתי לתעד את מה שאני קוראת, קחו בחשבון שבטיול אין הרבה סלקציה וקוראים מה שיש למישהו להחליף איתך…

אז קדימה:

  1. אשתו של הנוסע בזמן / אודרי ניפנגר – ספר נהדר! הלך איתי עוד הרבה זמן אחר כך. צריך לראות את הסרט (או שלא. מישהו?)
  2. הכלב היהודי / אשר קרביץ. באתי עם חשדות כבדים, יצאתי עם חיוך גדול. שנון וחכם.
  3. הכל מואר / ג'ונת'ן ספרן פויר. גדול. דיברתי כמו אלכס איזה שבועיים ואף אחד לא ידע מה נסגר איתי. גם הסרט אחלה, עושה חשק לנסוע לאוקראינה. שמעתי את ג'ונת'ן ספרן פויר בפסטיבל הסופרים והוא היה פוץ. מה חבל… אה ואת "קרוב להפליא ורועש להחריד" לא הצלחתי לסיים.
  4. מקימי / נעה ירון דיין. התנ"ך של הברסלברים החוזרים בתשובה. חשוב למתרועעים ב"בית היהודי" בהודו…
  5. החיים הסודיים של הדבורים / סו מונק קיד. חמוד ביותר.
  6. סערת נפש / יורם יובל נו שוין.
  7. לנשק את פי הבתולה / דונה פ' גרשטן. אל תשאלו…
  8. החיים כבצל / אורי לוטן. אחלה ספר למטיילים בהודו , אורי לוטן היה מראשוני הישראלים שנזרקו בהודו, כולל כת , אושו , וכל השאר. אם כי מלא שגיאות הגהה, זה לא בשביל העצבים החלשים שלי.
  9. החידה השישית / יאיר לפיד. מותחן טראשי, עם שנינויות יאיר לפידיות, אבל בנוי היטב.
  10. לקרוא את לוליטה בטהרן / אזאר נאפיסי. אכזבה מרה. ספר ממש מעצבן.
  11. רומן אמריקאי / יהונתן גפן. תוותרו.
  12. קולד מאונטיין / צ'רלס פרייזר. מעולה מעולה מעולה! והתרגום לעברית גם כן משובח. (לא ראיתי את הסרט)
  13. הבודהה מהפרברים / חניף קוריישי. ענק. מצחיק ומהנה. חייבת לקרוא עוד דברים שלו.
  14. צילה של הרוח / קרלוס רואיס סאפון. רב מכר בצדק.
  15. מעשה בטבעת / אילן שיינפלד. אה.
  16. שחיה בעירום / קרל היאסן. עוד מותחן, אבל חמוד למדי.
  17. חתונות של אחרים / נואה הולי. כמו קומדיה רומנטית אמריקאית רק בספר.
  18. אלה תולדות / אלזה מורנטה. המון שנים רציתי לקרוא אותו ולא הצלחתי, הטיול נתן לי את הפנאי הנפשי לזה. נהדר. ואנקדוטה משעשעת: כשההורים שלי באו לבקר אותי בהודו הם הגיעו עם שלושה ספרים – אבא שלי הביא את אותו ספר…
  19. אהבה וערגה בבומביי / ויקראם צ'נדרה. סיפורים קצרים של סופר הודי מודרני. נחמד.
  20. ארץ הגאות והשפל / אמיטאב גוש. לא הבנתי על מה ההוא הא הגדול.
  21. לחנך נערות צ'כיות / מיכאל ויווג. מעולה, הומור מצוין.

עד כאן בהודו. מאז שחזרתי קראתי:

  1. המשרד למקרים מיוחדים / נתן אנגלנדר. אחלה. קשה אבל כתוב היטב.
  2. ספינות טרופות /אקירה יושימורה. מעולה וחזק.נשמע לא מושך – יפן במאה ה13 ו משהו כזה, אבל ספר אנושי חכם  ויפה.
  3. לפיכך נתכנסנו / יוסי שריד. לא הבנתי מה הז'אנר, קצת טרחני לפרקים, חביב לעתים.
  4. הארי פוטר 5-7 / ג'יי קיי רולינג. הייתי צריכה לסיים את זה…
  5. אשה בורחת מבשורה / דויד גרוסמן. חזק, עצום, מהמם. ספר שקראתי במשך המון זמן ובמשך כל הזמן הזה לא יכולתי לדבר עם אף אחד על שום דבר אחר, זה היה הדבר המרכזי שהתרחש בחיים שלי.
  6. עד ירושלים / אהרן ראובני. הייתי חייבת אותו לקורס, נראה לי שאני אחת מאולי שלושה שקראו אותו, אבל הוא לא רע בכלל. ירושלים במלחמת העולם הראשונה.
  7. תמול שלשום / ש"י עגנון. כנ"ל, נהדר!
  8. בדמי ימיה / ש"י עגנון. קראתי אותו בתיכון ושוב השנה.
  9. חבלים / חיים באר
  10. המורה / פרנק מק'קורט. יפה ומצחיק, לא מעודד למי שמתעתד להיות מורה… ומק'קורט נפטר איזה שבועיים אחרי שסיימתי את הספר.
  11. קול צעדינו / רונית מטלון. לא סיימתי, זה נחשב?
  12. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה. הייתי בנופש באוהל בכנרת עם חברה ולקחתי ממנה חמוד למדי
  13. חיי פיי / יאן מרטל. כולם קראו, עכשיו גם אני. מוצלח.
  14. הרוצחים / דרור בורשטיין. לא הצלחתי להיכנס אליו, אולי עוד אחזור לזה.
  15. מרים 34 / אלן ללצ'וק. פורנוגרפיה משנות ה70. מוזר.
  16. פרא אציל / דודו בוסי. חזק, מטלטל.
  17. שירה / ש"י עגנון. ראו פוסט

זהו בינתיים, המשך יבוא, עד אז כולם מוזמנים לכתוב תגובות, הערות, המלצות וכל מה שעולה על רוחכם.

והנה עוד כמה ששכחתי ושקראתי מאז:

18. איגוד השוטרים היידיים / מייקל שייבוןראו פוסט

19. בשבילה גיבורים עפים/ אמיר גוטפרוינד – נהדר! אחרי הרבה זמן שלא ממש הצלחתי לשקוע בתוך ספר – רומן כמו שרומן צריך להיות, אם הכי הסוף קצת מתפרע.

20. קפקא על החוף / הרוקי מורקמי – המון זמן קיבלתי עליו המלצות וסוף סוף הצלחתי להגיע אליו. נהדר ומעולה, פחות קשה ויותר קומוניקטיבי מ"קורות הציפור המכנית" אבל עדיין מורקמי כמו מורקמי. כתבו עליו מאחורי הספר שהרבה סופרים יכולים לכתוב משהו שנשמע כמו חלום אבל רק מורקמי יכול לגרום לך להרגיש שאת/ה זה שחולם אותו. אני חותמת על זה.

21. סידהרתא / הרמן הסה – גם היה הרבה זמן ברשימה שלי, קצר חביב וקריא באופן כמעט מפתיע, אבל לא הביא אותי לאיזו הארה…

22. עכשיו אני קוראת את הסיפורים הנבחרים של סול בלו.פירוט יבוא בהמשך, אולי.

והנה עוד עדכון:

23. מיליון רסיסים קטנים / ג'יימס פרי – התחלתי לקרוא ואחרי 140 עמודים של תיאורים גרפיים של הקאות וכאבים בלתי נתפסים, פתאום בערב, בלי קשר, הקאתי את נשמתי ללא כל סיבה נראית לעין. אז הפסקתי לקרוא את הספר, שלא על מנת לחזור…

24. ורד הלבנון / לאה איני. קראתי את הספר לקראת ערב בהשתתפות הסופרת שנאלצתי להחמיץ בסוף, הנושאים שבהם הוא עוסק קשים להחריד (בעיקר כשזוכרים שמדובר ברומן אוטוביוגרפי) אבל הספר קריא וסוחף, ונשאר איתי עוד זמן אחרי שסיימתי לקרוא אותו.

 25. ימיו ולילותיו של הדודה אווה / אמנון דנקנר. אני לא מי יודע מה מחבבת את כל פעלו של מר דנקנר, אבל לכתוב הוא יודע. אין מה לעשות. ספר סוחף, קריא ונהדר.

26. מה מעיק על פורטנוי / פיליפ רות'. במסגרת עיסוקיי האקדמיים נתקלתי שוב ושוב באזכורים של הספר הזה, וממש עכשיו מלאו 40 שנה לצאתו לאור אז תרגם אותו מחדש אסף גברון, שהוא לדעתי מתרגם בחסד. הספר עצמו מחופף לגמרי, זו תלונה ארוכה (כך במקור – Portnoy's complaint) של גבר יהודי אמריקאי צעיר אל הפסיכואנליטיקאי שלו על התסביכים המיניים שלו, הקשר שלהם להוריו היהודים, העם היהודי, ועוד.

27. אמן הסיפור הקצר / מאיה ערד. את הספר הראשון שלה "מקום אחר ועיר זרה" ממש הערצתי, "צדיק נעזב" היה מעולה בעיני, ומהשניים הבאים מעט התאכזבתי, אבל חייבים להודות שהיא מוכשרת בטירוף, כותבת קריא מאד, ושתמיד יש לי תחושה שיש בספר איזה מבנה שאני מזהה בערך אבל לא מבינה עד הסוף. אני עוד במחצית הספר, ובינתיים אחרי פתיחה מעט איטית ומייגעת זה מתחיל לתפוס גובה.

12.7.11

הנה עדכון אחרי המון זמן והמון ספרים:

28. קראתי אותו נורא מזמן ולא נראה לי שזה הגיע לכאן – ההרפתקאות המדהימות של קאווליר וקליי / מייקל שייבון. נהדר, נפלא, ומדהים, אולי אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי. הכניס אותי לטירוף קריאת כל מה שהיא כתב (כפי שניתן לראות בהמשך…)

29. פרא אציל / דודו בוסי יפה, חזק, כואב.

30. התיקונים / ג'ונת'ן פראנזן. ארוך ומייגע אבל גם חכם בשיממונו.

31. הדבר היה ככה / מאיר שלו. נו, מאיר שלו, אתם יודעים…

32.  הגוף / חניף קוריישי הנובלה הנושאת את שם הספר מעניינת, שאר הסיפורים מבאסים. חוץ מזה קראתי רק את "בודהה מהפרברים" שלו, אם אתם יודעים אם ספרים אחרים שלו ממשיכים את האושר הזה, תגידו, אחרת אני אבהל לנסות…

33. ותכתבו אהובתנו / אמונה אלון על הספר הקודם שלה כתבתי סמינר, אז הייתי חייבת לקרוא גם את זה. ללא ספק כותבת מאד קריא אבל מלאה קלישאות. האמת שאני לא זוכרת הרבה, וזה אומר משהו..

34. הביתה  / אסף ענברי כל כך הרבה נכתב על הספר הנהדר הזה. אני לגמרי מהמעריצים (טוב תמיד היה לי פטיש לקיבוצים).

35. פרויקט לזרוס / אלכסנדר המון אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה. פשוט מעולה. רוצו לחפש.

37. תנין פיגוע / אסף גברון הספר התגלגל אצל מישהו מחברי ומזמן רציתי לקרוא משהו של גברון – שאת תרגומיו אני מעריצה עד מאד. הספר זרק אותי לתקופת הפיגועים של תחילת שנות האלפיים (ואמצע-סוף שנות התשעים, ומתי לא), תחושה די מפחידה לירושלמית למודת סירנות שכמוני.

38. לאכול, להתפלל, לאהוב / אליזבת גילברט ראיתי את הסרט עם אמא שלי, חובבת ג'וליה רוברטס מושבעת, ואז אשכרה הלכתי וקראתי את הספר! לא ברור…. חביב  וחסר משקל.

39. מסתרי פיטסברג / מייקל שייבון החוליה הבאה בפרויקט קריאת כל כתבי. לא משתווה כלל לשניים הנזכרים קודם, אבל יש בו איזו שייבוניות חביבה מספיק. וזה גם הספר הראשון שלו, אז פרגנו. נעשה על פיו סרט שדי מחרב את כל העניין ומאבד את כל ההומו ארוטיות של המקור ולגמרי לא ברור לי למה.

40. אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות / איילת ולדמן היתה לאיזה שתי דקות מין חנות מוזרה של עודפי השד יודע מה שמכרה ספרים לפי משקל ומצאתי שם כל מיני דברים משונים. אחד מהם הוא הספר הבכייני למדי הזה, סיפור מעיק על בחורה שלא מסתדרת עם הילד של בעלה מנישואים קודמים. לא משהו. אבל המחברת  היא אשתו של שייבון אז הייתי חייבת לתת לה צ'אנס…

41. משפחה שלמה בקורדרוי וג'ינס / דייויד סדאריס ספר שמשך את תשומת לבי מזמן בגלל השם הגרוע שלו (ולא מדובר בתרגום טפשי, ככה זה במקור, שאולי נשמע בכל זאת קצת פחות רע) ומצאתי באותה חנות-לרגע, סיפורים קצרים על משפחה מופרעת. אחלה כתיבה.

42-45 . לימדתי השנה ספרות בכתה ז', והילדים היו חייבים לקרוא רומנים במשך השנה ולהיבחן עליהם בבוחן בקיאות. אז גם אני טרחתי וקראתי את כולם:

  • הממלכה של קנסקי / מייקל מורפורגו – ספר מקסים ומצוין על ילד שנתקע על אי בודד עם זקן יפני פליט מלחמה, על היחסים והתקשורת המתפתחים ביניהם.
  • מרגל בתוך הבית / בתיה גור ספר נמרח מעצבן ודי צפוי. ניסיון לכתוב סיפור מתח לילדים. לא משהו כלל.
  • עוד חיבוק אחד / רות אלמוג עוד יותר גרוע. סיפור קיץ על נערה שגרה במגדלור עם סבא שלה ואחיה, נראה כאילו הניסיון לכתוב ספרים לנוער על ילדים בישראל הוא משימה בלתי אפשרית, אין שום סיבה שזה יהיה ככה. כאן גם לא ברור בהתחלה אם הסיפור מתרחש בארץ או לא, לא שזה משנה, אבל נראה כאילו בהתחלה המחברת מנסה בכוח שזה יהיה על-מקום, ובסוף מתייאזשת. קיבלנו גם תלונות מהורים על הספר כי יש בו סצינת כמעט – אונס.
  • בורות / לואיס סצ'ר אני מניחה שחצי מהתלמידים ראו את הסרט, אני לא ראיתי, אבל הספר מעולה, קולח, ובהחלט לא צפוי.

46. ארמון הירח / פול אוסטר מעולה, גם אם איטי ומדכא לפרקים. הסיטואציה של בחור שחי בבית מלא ארגזי ספרים המשמשים לו רהיטים, שאותם הוא מוכר לאט לאט ומכלה את כל קיומו הוא מבריק וכמעט ארכיטיפי.

47. הר אדוני / ארי דה לוקה מרגש, נהדר, נפלא.

48. דבר קטן ומלוכלך / רוני גלבפיש. עזבו.

49. מצרפי המקרים / יואב בלום חברה הפצירה בי לקנות את הספר ולא לחכות ברשימת ההמתנה הארוכה להשאלה ממנה, בהתחלה לא סלחתי לה, אבל בהמשך נכנסתי לזה. אחלה ספר, רעיון חמוד ומקורי, והכתיבה לרוב בסדר, אם כי העריכה הלשונית, אם היתה כזו, הוציאה אותי מכלי. למהדורה הבאה: הומה אדם, ולא הומה מאדם (ותכל'ס זה ביטוי שאין צורך שיופיע יותר מפעם אחת בספר, והוא מופיע אולי שלוש). אפשר גם סתם הומה.

50. לבד בברלין / הנס פאלאדה מרתק ומזעזע.

51. האמן ומרגריטה / מיכאיל בולגאקוב סוף סוף הצלחתי להשלים את החור הזה בהשכלה, וכמה היה שווה! סיפור מופרע, צבעוני וקסום. אמנם כפריקית שלהערות שוליים גם כאן יש עבודה קשה, אבל הן עוזרות מאד, ובכלל התרגום של פטר קריקסונוב נהדר וקולח בעיני.

52. חיי חורף / אורלי קסטל בלום השאירו לי אותו מתנה אורחים שהתארחו בחורף בחדרי, ולהפתעתי די נהניתי. מתנת חובה אם יש לכם חברים שנוסעים ללמוד בבוסטון.

53. למאטיס יש את השמש בבטן / יהודית קציר השתעממתי איזה יום בספריה אז לקחתי אותו, קריא מאד.

54. מפה של הבית / רנדה ג'ראר עוד שלל מהחנות המוזרה, ואיזו הפתעה! באתי עם אפס ציפיות, ויצאתי עם טעם של עוד. מה חבל שעדיין אין עוד. רנדה ג'ראר היא סופרת אמריקנית צעירה שגדלה בכווית ובמצרים, כמו גיבורת הספר שלה. הספר עצמו הרבה פחות פוליטי ממה שהייתי מצפה מדמות שהיא בת לאמא מצריה יווניה ואבא פלסטינאי, וזה למרות שהנראטיב הפלסטיני נוכח בספר בהרחבה, וגם סצינה אחת של מחסום בשטחים. התיאורים שלה את מלחמת המפרץ בכווית יכולים לעורר הרבה הזדהות אצל תושבי גוש דן שבינינו שהיו בהכרה בשנים הנדונות.  ג'ראר כותבת מצחיק, קליל וכיפי, על סיטואציות שודאי לא היו כאלה במציאות, ואני מחכה בקוצר רוח לספרים הבאים שלה.

56. של עכברים ואנשים / ג'ון סטיינבק תודה לספריה החדשה שלא רק שדאגו לתרגם את הספר המקסים הזה סוף סוף לעברית (בתרגומה המעולה של טל ניצן)  אלא גם מכרו אותו במחיר זערורי באתר שלהם. (מי שעוד לא הצטרף למועדון בחינם – יאללה!) והשם הנכון בעברית הוא זה, ולא "על עכברים ואנשים" כמו שתורגם שם הסרט. קטן ונפלא.

57. גניבה / סול בלו מעניין וקצת מוזר, עוד לבנה בפרויקט היותר שאפתני שלי של קריאת כמה שיותר  מכתבי היהודים האמריקאים של הדור הקודם.

58. ארוחת בוקר בטיפני'ס / טרומן קפוטה כיף חיים.

59. שטעטל, בייגל, בייסבול / שמואל רוזנר אדיר, ראו פוסט.

60. ילדי פלא / מייקל שייבון אני מתקרבת להשלמת המשימה…  מופרע ביותר, אין בו את המאפיינים הצורניים המובהקים של שייבון מהספרים המאוחרים, אבל יש בו דמויות ביזאריות, עלילה נפתלת והומואים, כמובן.

61. בית גדול / ניקול קראוס בקרוב פוסט! נהדר, ראו פוסט.

62. נופל מחוץ לזמן / דויד גרוסמן ראו פוסט.

63. איש נכנס לחדר / ניקול קראוס גם היא בפרויקט כל כתבי, ברור, והנה הצלחתי! זה הספר הראשון שלה, שיצא בארץ אחרי השני, והוא הרבה פחות טוב, יש בו, כמו בשני הספרים שאחריו, עיסוק אינטנסיבי בזיכרון, במקרה הזה בצורה הכי מילולית שלו – זה סיפור על איש שאיבד את הזיכרון שלו, ואיכשהו הוא לא רוצה אותו בחזרה. קצת מייגע לעתים אבל בסך הכל טוב.

64. אושר סמוי / קלאריס ליספקטור. יש בו משהו קצת פילוסופי – כללי לי מדי, אבל באותו זמן גם סיפורים מכמירי לב ויפהפיים.

65. פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף / מייקל שייבון  זהו, נשאר לי רק את החדש! ספר קטנטן ודי עלום שלו, אבל בהחלט חביב, עם הומאז' נהדר לשרלוק הולמס.

66. היברו פאבלישינג קומפני / מתן חרמוני חביב ביותר, הסגנון המאד מדויק שנשמע בדיוק כמו שמדברים זקנים דוברי יידיש – עם חזרות על כל משפט בחילוף חלקים הוא המאפיין העיקרי והמוצלח של הספר, אך הוא גם מייגע לעתים. גם כאן יש סיפור שמדלג בזמנים שונים ובין דמויות שונות, ואולי זה עוול לקרוא אותו ממש אחרי הפסיפס המהמם של קראוס – אבל ככה יצא. ועדיין – מותק.

שוב עבר המון המון זמן, וזה אומר גם שקראתי די הרבה ספרים, אני מקווה שתיעדתי את כולם, בכל אופן, הנה העדכון:
67. גוף שני יחיד / סייד קשוע קריא מאד, כתוב היטב ומטריד. נשאר איתי קצת זמן אחרי, הוא יוצר דמויות מאד אמינות שהייתי יכולה להכיר ממש כאן קרוב, ולכן הסיפור ההזוי עד מופרך (ואולי לא?) עובד בכל זאת מצוין.

68. על היופי / זיידי סמית נהדר ונפלא, לכן הלכתי מייד לחפש עוד ספר שלה… סמית כותבת פשוט מעולה, אמרו את זה קודם לפני, ואין לי הרבה מה להוסיף…

69. שיניים לבנות / זיידי סמית יצא לפני "על היופי", וזכה גם בכל מיני פרסים, ובצדק.

70. קוראים לי אשר לב / חיים פוטוק פוטוק הוא אחד הסופרים היהודיים הפופולריים בז'אנר הסופרים היהודיים הפופולריים, אבל מהתרשמותי ישראלים כמעט לא מכירים אותו, זה ספר שיצא בשנות השבעים אבל תורגם לעברית רק כמה עשורים אחר כך, סיפור על אמן בנשמה שאיתרע מזלו והוא נולד חב"דניק, ועל דרכו מילדות לבגרות כאמן וכחסיד, עד לאירוע המפוצץ, שנרמז כבר בהתחלה ואליו נע כל הסיפור.

71. שואה שלנו / אמיר גוטפרוינד החלטתי להשלים את החור הזה בהשכלה, וטוב שכך. מעולה.

72. מר אל כאן אנה / פין עוד חור, שונה לחלוטין. מצאתי את הספר כשסידרתי את הדירה בין שותפות וידעתי שהוא נחשב מונומנטלי, זה ספר ילדים/נוער מסדרת "מרגנית" ובו הגיגים פילוסופיים-תיאולוגיים- מדעיים שמביא המספר דרך סיפורה של אנה, ילדה אסופית שנקשרה אליו באנגליה שסביב מלחמת העולם הראשונה, אבל הספר די מנותק מהקשר של זמן ומקום ועוסק באמיתות יותר כלליות על העולם. מתוק ומקסים, למרות הסוף העצוב (שגם כאן התגלה כבר בהתחלה, לא הרסתי כלום…).

73. כוונות טובות / א.מ. פורסטר ספר שהתגלגל אצלי הרבה זמן מאיזו מכירת ספרים משומשים, תרגום חביב למדי של מאיר ויזלטיר לסיפורה של משפחה בריטית סנובית שנקלעת לתסבוכת משפחתית באיטליה.

74. A Contract With God / Will Eisner לא טעיתם, זו אכן כותרת באנגלית… הרומן הגרפי הראשון, וויל אייזנר איגד ארבעה סיפורים שמתרחשים סביב אותו בלוק-שיכון עוני בניו יורק של שנות ה30-40. שחור/לבן, אבל הכי צבעוני שיש 🙂 אה, וקניתי אותו סתם כי הוא היה באקדמון בעשרה שקליםעל פי רפרוף שטחי בלי לדעת בכלל על מה נפלתי. היה שווה…

75. חשד לשיטיון / מאיה ערד אני מאד מחבבת את מאיה ערד, גם כשאני מרגישה שיש משהו בעלילה שאני אולי לא עולה עליו. פה זה היה חלק מהעניין. זוג ישראלים שחי בארה"ב כבר עשרות שנים בבידוד מסוים מהעולם החיצון, ההתמודדות שלהם עם זוג צעיר יותר שנכנס לחייהם ובעיקר עם הזקנה. אבל עזבו, מוטי כתב על זה הרבה יותר טוב.

76. בדרכים / ג'ק קרואק (המגילה המקורית) הלוואי ויכולתי לומר מה שבוב דילן אמר על הספר הזה "קראתי את 'בדרכים' ב1959. זה שינה את חיי כמו שזה שינה את החיים של כולם", אבל אין לי מושג מה זה באמת אומר… (אולי כי לא קראתי אותו ב1959). בכל אופן זה היה אחרי כמה שנים שהוא שכב אצלי, ואחרי שאחי, שהוא קורא מאד רציני, לא הצליח לצלוח אותו, אבל עשיתי זאת, ובגדול. הספר כתוב כולו בפסקה אחת ארוכה ונכתב במקור על גיליון נייר אחד ארוך, והוא מתאר את מסעותיו ההזויים של קרואק לרוחבה של ארה"ב הלוך ושוב, יחד עם שאר טיפוסי דור הביט כמו ניל קסידי, אלן גינסברג ושות'. לא יודעת אם זה שינה את חיי, אולי אני כבר לא בגיל, אבל נראה. בינתיים היה נהדר.

77. כלאדם / פיליפ רות' רות' משתמש בשם של מחזה מוסר אנגלי מהמאה ה-15 על אדם שמתבקש אל מותו, וכותב על יהודי בן המאות שלנו ועל ההחיים שניהל בפרספקטיבה שמתחילה מהלוויה שלו. וזה ממש לא כבד ומדכא כמו שזה נשמע. כלומר, לא מלבב או משהו, אבל כתוב היטב ומעניין…

78. חיי שניים / ויקראם סת' טוב, את זה אני עדיין קוראת, זה רומן מאד היסטורי על הדוד האמיתי של המחבר (ההודי) ואשתו היהודיה-גרמניה באנגליה ובגרמניה שמשנות ה30- ועד שנות ה80 של המאה ה-20. בינתיים מאד מעניין, למעט כמה הכברות על קרבות במלחה"ע ה-2 שלא לגמרי הבנתי איך הם רלוונטיים, אחרי שהדוד כבר לא השתתף בהם…
מחכה לי על המדף: ואולי שינה / הנרי רות'.

  1.  עדכון: 8.12.13

    ו 79. ואולי שינה / הנרי רות' –  הרומן היחיד של הסופר-משורר היהודי-אמריקאי מתחילת המאה ה-20. ילד יהודי בניו יורק של תחילת המאה ה-20, בן לאם תלושה וחסרת אונים ואב מטורף. חזק ומטלטל מאד, מלווה אותי מאז.

     80. תל של אביב / רועי חן  –  קובץ סיפורים קצרים על חיות, אבנים ושאר יצורים – נהדר ונפלא מאד! רוצו לחפש.

     81.  הבת האפלה / אלזה פרנטה – מדכא להפליא אבל חזק.

     82.  נוילנד / אשכול נבו – פנטזיה חביבה וקולחת, נו כולם כבר קראו…

    83. רומן וינאי / דוד פוגל –  נהדר ביותר, רק מהעברית שלו אפשר להתעלף.

     84.  חירות/ ג'ונת'ן פראנזן – הרבה פחות מדכא ויותר קריא מ"התיקונים" לטעמי, אם כי יש לי חברים שחשבו ההיפך, ובכל זאת די מדכא, אבל מרתק וחזק.

     85.  כשהלילה / כריסטינה קומנצ'יני – עוד ספר אימהות מדכא, משהו הזכיר לי את "הבת האפלה": למרות שמדובר בגילאים שונים וכד'.

     86.  סטונר / ג'ון וויליאמס –  הספר שצץ לפתע מתוך אנכרוניזם מוחלט והפך לרב מכר, אבל בצדק. סיפור קטן לכאורה על איש שלא קורה הרבה בחייו, ובכל זאת כתוב היטב עצוב ומדויק.

     87.  עקוד / אלברט סוויסה – ספר משנות ה-80 שהיה אז סנסציה די גדולה והיום עדיין מרתק וכואב.

     88.  אבירי הדרך / מייקל שייבון – כשקראתי אותו השלמתי את קריאת כל הספרים שהגאון הזה כתב אי פעם (מאז יצא עוד אחד, וגם אותו קראתי, בהמשך). כשהספר יצא קטלו אותו נורא ואמרו שוהא הרבה פחות טוב מכל קודמיו – שזה אולי נכון, אבל הוא חמוד ומהנה מאד. הסיפור הוא די בסיסי ומשתמש בארכיטיפים  מוכרים: סיפור מסע, הצלת הנסיכה, נסיכה מחופשת לנסיך, צמד הנוודים וכו', אבל שייבון בוחש את כל אלה ומיתולוגיה נהדרת, ומתבל ביהודים, כוזרים וכל מיני.

     89.  אל תכה בקיר / מירה מגן – רומן אהבה/ציפייה/פספוס, כתוב היטב ומבאס במידה. משהו מז'אנר הנשים הסמי-דתיות-לשעבר אבל בסדר.

     90.  בנות למכירה / זאנה מוחסן –  ספר שמצאתי פעם באיזו מכירה, בהוצאה קיקיונית מתחילת שנות התשעים, אבל מספר סיפור אמיתי של בנות שנחטפו לנישואין מאנגליה לכפר נידח בתימן. מרתק לא פחות היה לעשות גוגל על הסיפור ולקרוא מה קרה איתן מאז – אחת הצליחה להיחלץ אבל השניה עדיין שם והיא לא רוצה לעזוב.

     91.  בזעיר אנפין / ירמי פינקוס – פנורמה צבעונית של משפחה מורחבת בישראל של שנות השמונים המיוזעות. כתוב בחן רב ובהומור, גם כשהוא קורע לב.

     92.  הקרקס הגדול של הרעיונות / מיקי בן כנען – נהדר ומדהים. אמין ואמיתי גם כשהוא מופרך ופנטסטי לגמרי. מוכר בחנות ספרים המליץ לי עליו כשאמרתי שאני אוהבת את מייקל שייבון, אני לא בטוחה שאני רואה דמיון ממשי חוץ מהעובדה שנהניתי עד לשד עצמותי. בן כנען משחקת עם האמון שלנו ועם הקונבנציות לגבי מי הוא מה ביעילות רבה, והסוף מפתיע על אף שהוא גם כה צפוי.

     93.  רביעי בערב / יעל הדיה – לפחות סיימתי אותו בניגוד לחלק מספריה הקודמים, אבל לא הותיר בי חותם קיצוני.

     94.  מדרש לילית / יהודה איגוס – שייך לז'אנר (כמעט?) לא קיים בספרות הישראלית – ספרות פנטזיה יהודית, איגוס מערבב עולם עתיק ועתידני ומאניש דמויות מהמיתולוגיה היהודית. מומלץ ביותר גם לשאינן חובבות פנטזיה!

     95.  מגע הקסם של הבל גאגין / אמנון דנקנר – על אף חיבתי הרבה לספריןו הקודמים את זה פשוט לא הצלחתי לצלוח (כוכבית לחברתי ב' שהזהירה, אך התעקשתי לשאול ממנה את הספר בכל זאת…).

     96.  החוזר בתשובה / יצחק בשביס- זינגר – פיתחתי פטיש קל לסופרים יהודים באמריקה, זה ספר קטן ומטריד, הוא מעין הרחבה של עולמו הרוחני  המסוכסך של הרמן ברודר מ"שונאים סיפור אהבה".

     97.  שום גמדים לא יבואי / שרה שילה – מצאתי אותו מתגלגל בבית הספר ולקחתי לראות על מה היתה המהומה אי אז. אכן מוצלח וחזק.

     98.  שונאים – סיפור אהבה / יצחק בשביס זינגר – אחת הקלאסיקות שלו, ובצדק. קראתי אותו בעיקר בסאבווי, שזו חוויה חזקה אף יותר שכן זה חלק גדול ממה שעושה גיבור הספר הרמן ברודר בזמן שהוא מתזז בין שלוש נשותיו ברחבי ניו יורק. בסאבווי של ברודר לא היה מיזוג אויר, אור  או דאודורנט, וזה החלק הפחות בעייתי בצרות שלו..

     99.  על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה / ריימונד קארבר – היה ברשימת הקריאה שלי שנים והנה הצלחתי. קארבר, מה יש עוד להגיד…

     100.  Telegraph Avenue / Michael Chabon – אמרתי שאם הספר החדש של מייקל שייבון אהובי לא יצליח לגרום לי לקרוא באנגלית אז שום דבר כבר לא יעשה את זה, ובכן, בסוף נתן אנגלנדר עשה את זה, אבל לשם עוד נגיע. לא הצלחתי לקרוא את טלגרף אווניו, אבל האזנתי לו בAudio Book במשך די הרבה זמן, הספר מהנה למדי אבל לא משתווה לרוב קודמיו.

     101.  במופלא ממני / אמונה אלון – אני מוצאת את הכתיבה של אלון קולחת בצורה קיצונית, ומכעיסה באותה מידה. יש משהו מחריד בדמויות שהיא כותבת, בעיקר כשמדובר במישהי שמוגדרת לעיתים כפמיניסטית. אפילו כתבתי על זה פעם סמינר, ובכל זאת אני ממשיכה לקרוא את הספרים שלה.

     102. טרילוגיית ניו יורק / פול אוסטר – גם לזה האזנתי באודיו-בוק , בעיקר תוך נסיעות בסאבווי, והעובדה שהסיפורים מתרחשים ממש בשכונה שבה אני גרה בניו יורק הפכה את החוויה למעולה אף יותר. הסיפורים מפחידים ומטרידים למדי, אבל כתובים מצוין.

     103.  התגלית של הוגו קברה / בריאן סלזניק  –  רומן גרפי שמצאתי בספרית בית הספר בתרגום לעברית, השד יודע למה… זה הספר שעל פיו עשו את הסרט (שלא ראיתי) "הוגו", הספר מקסים והאיורים הורסים!

    104. השפעה בלתי הוגנת / אריאל הירשפלד ורונית מטלון – הרבה זמן נמנעתי מלקרוא את הספר הזה ואני לא יודעת למה, הוא היה מצוין.

     105.  אחות שמש / דרור בורשטיין – הייתי ארבעה ימים על אי שטוף שמש בפנמה עם חול ועצי קוקוס וקראתי את הספר הזה, שכל-כולו חורף ירושלמי בשכונה שבה גדלתי. דיסוננס שכזה. חזק, מרתק ומדכא.

    106.  על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אנה פרנק / נתן אנגלנדר  – יש לי את העניין הזה שאני לא קוראת באנגלית (כבר אמרו לי סוג של דיסלקציה או מה), אבל אמרתי – סיפורים קצרים, אנגלנדר – ננסה. זה עבד!! הסיפורים נהדרים ומציירים תמונה מאד נאמנה למציאות של כל מיני יהודים בארה"ב היום. הסיפור הראשון שעל שמו גם נקרא הקובץ הוא סיפור- ראי לסיפור של קארבר "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה", ואנגלנדר עושה את זה מצוין. אחרי שסיימתי לקרוא גיליתי שהתרגום לעברית בתרגום אתגר קרת יצא לאור יחד עם האנגלית. שיהיה.

     107.  עד שיום אחד / שמי זרחין – מעולה. רוצו לקרוא.

     108.  Jerusalem – A Family Portrait / Boaz Yakin and Nick Bertozzi  – רומנים גרפיים הם הכאמור הדבר שאני כן קוראת באנגלית. זה הגיע לספרית בית הספר ולקחתי אותו עוד לפני שעבר קטלוג – וטוב שכך כי הוא ממש לא מתאים  לתלמידי חטיבת ביניים בעיניי.. זה סיפור מסופר ומאוייר היטב של בועז יכין – ההוא מהקולנוע על משפחה אחת מסוכסכת אך אופיינית למדי בירושלים של שנות הארבעים, כולל כמה דברים נוקבים ביותר ואיורים מדירי שינה של אירועי דיר יאסין.

     109-110. Maus / Art Spiegelman – כתות ח' של שנה שעברה היו צריכים לקרוא את זה, אז החלטתי להשלים את הפער. גרר כמה תגובות חמודות ביותר מנערים (בלתי יהודים בעליל) בסאבווי. את חלק 2 קראתי רק אחרי הרבה חודשים, אבל חייבים לקרוא אותם יחד. למי שלא חי בגלקסיה הזו מאז שנות ה-90 – ארט שפיגלמן מספר את הסיפור של הוריו במלחמת העולם השניה בקומיקס באמצעות דמויות של חיות.

     111.  תינוק שנשבה / אמנון אריאלי – היינו בחופש אצל חברים והספר הזה צד את עיני, השד יודע למה, נאבקתי בו קצת והתייאשתי לקראת הסוף. משהו בסגנון "מקימי" – רק מנקודת מבט גברית, שלושים שנה לפני ומסופר הרבה פחות טוב. פכים מחיי אושיית חיי לילה תל אביבי שחזר בתשובה. נו שוין.

     112. NW – Zadie Smith – גם את זה שמעתי באנגלית ולא קראתי, וגם הוא הרבה פחות טוב מספריה הקודמים בעיני.

     113.  אור ואלכסנדרה / יצחק נוי – נתתי אותו כאפשרות לקריאה עצמאית לתלמידי כתה ו' שלי, הוא היה קשה מדי, אבל אני נהניתי לקרוא אותו שוב…

     114.  לרקוד עם עדן / רבקה מגן – גם כן מהקריאה לתלמידים, יצא לי לקרוא לפחות שלוש יצירות של רבקה מגן לנוער והעלילה בכולן דומה באופן חשוד (מישהו עשה משהו רע למישהו אחר, לבטים אם לספר את הסוד וכד'), אבל היא זוכה בפרזים על ימין ועל שמאל אז כנראה שזה עובד. ופה יש גם משהו עם דימוי גוף, אז שיהיה.

     115.  רחוקי משפחה / אורי אורלב – שוב נהניתי הרבה יותר מהתלמידים… (אם כי מזה הם דווקא די נהנו).

     116.  חביב / רובי נמדר – גילוי נאות: רובי הוא חבר יקר שלי. חברה משותפת השאילה לי את הספר הזה בזמן שחיכיתי בכליון עיניים לצאת הספר השני שלו, והוא ראוי ביותר לכל הפרסים שזכה בהם אי-אז. מומלץ במיוחד לירושלמים.

     117.  The plot Against America / Philip Roth – אחד הגדולים שקראתי משל רות'. הספר כתוב כאוטוביוגרפיה של ילד הגדל במשפחה יהודית בניו ג'רזי בשנות ה-40, אבל הוא מניח היסטוריה אלטרנטיבית שבה רוזוולט הפסיד בבחירות ולינדברג תומך הנאצים עלה לשלטון. מעולה ביותר. (audio Book).

     118.  גם ציפור / יעקב מאיר – מקסים וכתוב נהדר, העלילה משתרעת על פני ימים בודדים אבל כוללת כל כך הרבה. גילוי נאות: גם יעקב הוא חבר יקר ואני מחכה בכיליון עיניים לספרו השני!

     119.  יארמה וקיילה / יצחק בשביס זינגר – כמה פעמים רציתי לקנות אותו אבל הוא היה כל כך יקר ולא במבצע! בסוף שאלתי אותו מחברה דווקא כן בניו יורק, וכמה היה שווה! מעולה ביותר.

     120.  פרוייקט רוזי / גרהם סימסיון – הבנתי שהיה די הרב באזז סביב הספר – הכל מוצדק. מעולה ומהנה ביותר. אם לא קראתם – קדימה.קליל מספיק גם לחופשה או טיסה..

     121.  אם החיטה / מיקי בן כנען – אחרי שהשתפכתי כל כך על "הקרקס הגדול של החלומות" – הלכתי לקרוא את הספר הראשון של בן כנען (אל תתנשאו אם קראתם אותם לפי סדר ההוצאה, יאללה יאללה!) והוא נהדר ומרהיב בדיוק כמו הבא אחריו! והדפיסו אותו מחדש אחרי ההצלחה של "הקרקס", אז אין בעיה להשיג ואין לכם תירוץ.

     122.  שתיים דובים / מאיר שלו – מנעוריי הייתי מעריצה של מאיר שלו. אהבתי עד כלות את "עשיו" ואת "רומן רוסי" וגם כמה מהבאים אחריהם, גם כשהבנתי שהם די חוזרים על עצמם, אהבתי את השפה של שלו ואת הנוירוזות הלשוניות שהוא מעניק לדמויות שלו. אני אפילו מכירה כמה משפחות סביבי שאפשר היה לתאר בספר שלו. הספר ההוא על שואב האבק היה כבר קצת כמו מסטיק בלי טעם, ו"שתיים דובים" הוא ניסיון לחזור למשפחה קצת יותר בדויה, בנוסח הידוע. הבעיה היא שמאיר שלו כתב רק חצי ספר, במקרה הטוב. כמו בכל ספריו יש שלושה דורות בסיפור, אבל אין בעצם שום מידע על דור ההורים – שני הילדים של סבתא רות וסבא זאב, ולא על הענף במשפחה של הבן השני. אנחנו לא יודעים שום דבר על האמא שעזבה ועל איך הילדים הגיעו לגור עם הסבא , ואין שום דבר על הרקע של איתן! הוא פשוט צץ יום אחד ודמה למשפחה באופן מפליא, אבל אין שום מידע שיסביר או יתמיה אף יותר את הדמיון הזה. בקיצור – יש עלילות שלמות שנרמזות בספר אך לא כתובות, וזה עוד לפני שדיברתי על האירוע הבאמת מחריד ומטריד שבציר הספר, שהוא היסחפות סרת טעם. אוי מאיר.

    123.  העולם קצת אחר כך / אמיר גוטפרוינד – חביב אבל פחות אהבתי אותו מאת הספרים האחרים של גוטפרוינד שקראתי. הספר מציב את גוטפרוינד רמה אחת מתחת למאיר שלו (בימיו הטובים) ואחת מעל אשכול נבו בסולם גבהות המצח…

     124.  אמריקה – העולם החדש (קובץ סיפורים) – תודה לחברותי האהובות ד' וע' שהזינו את פטיש יהדות ארה"ב שלי בקובץ המקסים הזה של סיפורים בעברית ומתורגמים מיידיש על הווי יהודי בתחילת המאה ה-20.

     125.  אניות תרשיש / אריאל זינדר (שירה) – במהלך חופשתי בארץ הגעתי לפגישה עם ידיד ב"בין עזה לברלין" באיחור של חמש דקות כשאני על סף דמעות מרוב אושר; נכנסתי סתם כך ל"ספרים ברחביה" ומצאתי שם את הספר הזה שחיפשתי בנרות כבר איזה שנתיים. זה ממש הפך לאתגר, שאלתי כל חנות משומשים שנתקלתי בה, אפילו במדינת תל אביב, והנה, ממש מתחת לאף – היה הספר. והוא אכן עמד בציפיות ואף עלה עליהן. ישבתי בקרקעית בריכת ממילא (ככה יצא), קראתי, וכמעט כתבתי שירה בעצמי. או שלא כמעט. גילוי נאות: למדתי אצל אריאל זינדר והוא אחד המורים הכי טובים לשירה שהיו לי בחיים.

     126.  בית בחיק הלילה / בכל סרלואי (שירה) – את השירים של  בכל הכרתי כשכתבתי על "משיב הרוח, בהמשך פגשתי בה כשהנחיתי אירוע הקראת שירה ושמעתי עוד כמה משיריה, כך שגם זה ספר שחיכיתי לו באופן ספציפי, וגם הוא עלה על הציפיות. מהדר, רגיש, עדין ובכל זאת לופת-קרביים.

     127.  ערים של מטה / שמעון אדף – קניתי בחופשה בארץ והתחלתי לקרוא בברלין – נהדר, מאתגר ומעולה. מיד ביקשתי את שני האחרים בטרילוגיה (אף שכל אחד עומד גם בזכות עצמו). "מוקס נוקס" מחכה לי על המדף, את "כפור" אמא שלי לא הצליחה למצוא. נראה אתכם שולחים לי עותק J

     129.  הבית אשר נחרב / ראובן נמדר – (הגילוי הנאות כבר בספר הקודם) גאה לומר שהייתי הקוראת הראשונה של הספר ביבשת שבה ועליה נכתב, חטפתי אותו מעל שולחנו של המחבר בסעודה מפסקת של יום כיפור כדי לקרוא אותו בחג. עורר תשומת לב רבה בארץ וטוב שכך, מעולה וחזק ביותר. מתחיל נעים וממשיך מטריד ועוכר שלווה. אף פעם לא חיבבתי את "סדר העבודה" ביום כיפור, אבל זה נותן לכל העניין משמעות שונה לגמרי. יש שם כמה תיאורים שאינם לבעלי קיבה חלשה, אבל תתגברו. זה שווה את זה.

     130.  דברים שאני לא מגלה ליעל / גדי טאוב – חיפשתי ספר לתת לתלמידים שלי לקרוא ויצא לי להשלים את החור הזה. הוא לא מתאים אפילו לילדי כתה ו' שלי מבחינת הרמה הרגשית, הילד בסיפור בכתה ה' ואני תוהה אם בעולמנו שטוף הטלויזיה והמסרים המיניים מגיל העריסה יש עוד בכלל ילדים שעוברים את השלב ההתפתחותי הזה, או שמא הם עוברים היישר מהגן לגיל ההתבגרות.

    131.  קוראת עכשיו: צל עולם / ניר ברעם – התחלתי, נתקעתי והמשכתי בכל הכוח. מעולה ומעורר מחשבה.

עדכון: 9.2.16

קודם כל שניים ששכחתי באופן מחפיר בסבב הקודם:

. 132 War Horse  / מייקל מורפורגו, זכרתי את מורפורגו לטובה מ"הממלכה של קנסקי" ובכלל לא ידעתי שהוא כתב את הספר שהיה הבסיס למחזה והסרט, שאמנם לא ראיתי אבל שמעתי עליהם טובות. ספר פשוט מפעים, מסופר מנקודת מבטו של סוס (!) לאורך כל חייו. (Audio Book)

133. חיי נערות ונשים / אליס מונרו סיימתי אותו ממש לפני שהיא זכתה בנובל, אני חושבת שהוא הספר היחיד שלה שהוא רומן ולא סיפורים קצרים, והוא נהדר.

134. מוקס נוקס / שמעון אדף גם הוא מקסים ומוזר וקצת קשה.

135. הרצוג / סול בלו עוד לבנה בחומת היהודים האמריקאים שניסיתי לטפח, אבל נשברתי. פשוט ספר מבאס. שמעתי אותו בעיקר בחדר הכושר, מקום לא חביב עלי בלשון המעטה,, ואני יודעת שלא אמורות לשמוע ספרים כי זה לא ממש מקפיץ אבל זו היתה הדרך שלי להמתיק את הגלולה, או לפחות כך חשבתי… ולא לגמרי ברור איזה חלק היה יותר מדכא או מה גרם למה. לא סיימתי את הספר וחזרתי לשמוע This American Life .

136. Naked / David Sedaris אז הזכרתי לפני רגע את This American Life  ואולי כדאי שאסביר מה זה למי שלא מכירה – זו תכנית רדיו מעולה שבמעולות, בכל תכנית יש נושא וסביבו כמה סיפורים מהחיים. בארץ "סיפור ישראלי" ניסו לעשת דבר דומה, טרם הספיקותי לבדוק אבל אומרות שזה שווה. בכל אופן – דייויד סדאריס הוא אחד המשתתפים המזדמנים בתכנית וכיוון שכבר קראתי פעם את הספר היחיד(?) שלו שתורגם לעברית (מס' 41 פה למעלה), אימצתי את הספר הזה מאיזה חבר של מכר שפירק את הדירה. כזכור אני לא באמת קוראת באנגלית אז לא ממש צלחתי את כולו, אבל אלה סיפורים קצרים אז חלק בכלל זאת הצלחתי והם חביבים מאד.

137. Central Park  זו היתה מתנת יום הולדת כה הולמת מחבר אהוב שבילה איתי שעות וימים בפארק, ספר חביב שחלקו סיפורים וחלקו לא ממש, משהו שבין תיעוד עיתונאי להשד-יודעת-מה, לא יודעת אם זה היה עובד בהקשר אחר.

138. המקוה האחרון בסיביר / אשכול נבו אני תמיד טיפה מתפדחת לקרוא אשכול נבו. זה כל כך קריא שאני מרגישה שמשהו חייב להיות לא עד הסוף שם. אבל חברתי האנינה ש' השאירה לי אותו והוא היה חביב בתכלית.

139. בעלת הבית / נעה ידלין אחד הספרים הטובים והמהנים ברשימה הזו. חלק מההנאה היה כי ממש יכולתי להשליך את הדמויות האלה על אי אלו אנשים אמיתיים למדי שהכרתי בירושלים, אבל חלק היה סתם כי זה ספר מעולה.

140. תרפ"ט / הלל כהן חוץ מספרים באנגלית, גם ספרי עיון אני לא מצליחה לקרוא. חוץ מאת הספר הזה, שהוא מרתק וחשוב ומעולה. תקראו. גילוי נאות: פגשתי את הלל כמה פעמים והוא איש נהדר ומצחיק שאני מעריכה עד מאד.

141. שלוש שניות / אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום ארזתי את הבית שלי והיו ספרים שהתכוונתי להשאיר מאחור ולא לקחת, אבל אז כל הספרים שלי היו ארוזים ועדיין ההייתי צריכה לקרוא משהו, אז לקחתי את הספר הזה שאחי נטש אצלי פעם ובד"כ לא היה מועמד טבעי לקריאה אצלי, מותחן סקנדינבי, לא ממש אני, אבל זה היה מרתק וכתוב מצוין ומפחיד ביותר.

142. רב הנסתר / חנוך דאום גם הוא היה  באותה ערימה, אני אפילו לא זוכרת אם סיימתי אותו. נראה לי שלא. אופס.

143. היידה להגשמה / יפתח אשכנזי מעולה ממש!

144. . המדריך לימים הקרובים / יואב בלום כמו הספר הקודם שלו – קריא להפליא וחמוד, למרות התחושה שזה קצת יותר פנטזיה ממה שאני בדרך כלל מחבבת. אבל כיף.

145. בתוך אדם אחד / ג'ון אירווינג פשוט נהדר.

146. בתים של אחרים / דקלה קידר גרתי בסאבלט לשבועיים כשחיפשתי דירה והספר הזה צד את עיני – כשגרתי בבית של אחרים והסתובבתי בעוד הרבה בתים של אחרים, ונראה לי שבזמנו אפילו לא שמתי לב לאירוניה. ספר חמוד מאד.

147. פרנסוס על גלגלים / כריסטופר מורלי תלי תלים כבר נכתבו על הספרון הזה, אבל אני אוסיף: תקראו אותו מיד.

148. ארבע ארצות / מתן חרמוני אכזבה מרה. מאד מאד אהבתי את הספר הקודם שלו (מס' 66 פה למעלה), ואת זה ממש לא. נכן שקראתי אותו תוך כדי חיפוש דירה בתל אביב בעוד שהוא מתאר גיבור נעבעך חדל אישים שנאלץ לעזוב את הבית ולחיות בדירה הזויה עם בעלי בית מחרידים ורוח רפאים מעיק, ברחוב שלא ברור איך הוא יכול להרשות לעצמו, אבל גם בלי ההקשר הכה מציאותי אני חושבת שהוא ספר מבאס.

149. כמעיין המתגבר / איין ראנד לא מצאתי אודיו בוק אז הורדתי מיוטיוב את הדבר הזה בארבעה חלקים מפלצתיים (לא מומלץ, שלמו על ספר), אבל השלמתי את החור הזה בהשכלה.

150. גברת ורבורג / עירית לינור אפילו לא הכרתי מספק את השכונה שלי כדי להשתעשע עד הסוף מכך שהספר אשכרה מתרחש מתחת לבית שלי. כתוב להפליא אבל גורלה של הגיבורה קצת מבאס.

 

151. גדר חיה / דורית רביניאן קצת אנכרוניסטי לכתוב את זה עכשיו אחרי כל המהומה, בעוד שקראתי את הספר כל כך מזמן, אבל הוא באמת אחד הטובים שקראתי השנה.

152. ראינו לילה / אליס ביאלסקי ספר נהדר ביותר. חפשו אותו וקראו מיד. אם אתן מרקע רוסי של העליות האחרונות ו/או אם הייתן מספיק בהכרה בשנות התשעים כדי שיהיה לכן סוגשל טעם מוסיקלי – סביר שתיהנו אף יותר. אני לא עונה על אף אחת מהקטגוריות ועדיין זה אחד הספרים החביבים עלי פה ברשימה. 

153. מלכת היופי של ירושלים / שרית ישי-לוי היה ברשימות רבי המכר מלא זמן ואולי אף פורסם ברדיו – ז'אננר שאני משתדלת להימנע ממנו או לפחות לחכות עד שיעבור עליו חוק ההתיישנות, אבל קראתי ונהניתי מאד. מומלץ כפליים לירושלמיות. 

154. מדריך רפרם לכלא הלובי / רפרם חדד רפרם חדד נסע ללוב הוא מסביר שם למה אבל זה עדיין מוזר ואז זרקו אותו לכלא. וצלחתי את כל התיאור של מאות הימים שלו שם, למרות שהם היו משעממים, הימים כלומר, הספר לרוב לא, אבל אהבתי יותר את החלק שלפני הכלא. אני מניחה שגגם הוא. 

155. יום הסנונית / דלין מתיה קראתי כבר את "הקפות ביער" ו"הילד של פילה" שלה והם היו נהדרים בתכלית, אז כשראיתי את זה על מדף של חברה מיד שאלתי אותו ממנה, וגם הוא היה מקסים לגמרי.

156. עשרים וארבע דלתות / גיל חובב את הספר הראשון בטרילוגיה הזו של גיל חובב קניתי כספר בישול (ואני עוד מכינה ממנו את הביזליה המעולה), את הספר הנוכחי כבר קניתי לגמרי כספר קריאה, המתכונים הם לגמרי לא העיקר. הסיפורים שלו פשוט מתוקים. תיהנו ובתיאבון. 

157. הבודהה בעליית הגג / ג'ולי אוטסוקה יצא שהייתי צריכה לבלות איזה זמן עם מישהו בבית חולים ונתקעתי בלי ספר, וזה היה על עגלת הספרים במחלקה, הוא תפס אותי כל כך שלקחתי אותו הביתה לסופשבוע. פשוט נהדר. זה סיפורן של נשים יפניות שהגיעו לארה"ב ככלות בהזמנה בתחילת המאה ה-20, מסופר בגוף ראשון רבות, ומספר המון סיפורים במקביל. מיוחד ומרתק. 

158. נערה עם קעקוע דרקון / סטיג לארסן עוד רב מכר היסטרי מזן שאני לא מגיעה אליו בדרך כלל שאספתי מאיפשהו, מעולה לגמרי, צריכה עוד לקרוא את הבאים בסדרה. אם יש לכן תשאילו לי בבקשה. 

159. העלמה מקאזאן / מאיה ערד נראה לי שגם מאיה ערד היא ברשימת הסופרים שקראתי כל מה שהן כתבו אי פעם, אבל הספרים שלה הולכים ונהיים מדכאים יותר ויותר. 

160. מועדון האידיוטים / ג'ונתן קו חמוד ביותר. 

161. אמנות הבישול הסובייטי / אניה פון ברמזן זה לא ספר בישול (למרות שיש בסוף מתכונים), אלא ממואר מקסים ביותר על רוסיה הסובייטית. קראו קראו. ואם אתן רוצות ספר בישול רוסי, תמכו בפרויקט הזה, חתומים עליו אנשים מעולים והוא מאד מסקרן. 

162- 163. העיניים הצהובות של התנינים, והואלס האיטי של הצבים / קתרין פנקול שני החלקים הראשונים בטרילוגיה צרפתית, כתובים מצוין וקריאים ביותר. דבר מזר קרה לי בתחילת החלק השני כשמשהו חרק לי ובדפדוף לאחור גיליתי שהמתרגמת התחלפה בין שני הכרכים, התרגום של החלק הראשון (עדינה קפלן) פשוט טוב בהרבה משל השני (לי עברון ועקנין), ברמה כזו שממש הרגשתי את העברית חורקת לי בשני וקצת התבאסתי. אפילו כתבתי להוצאה, כי החלק השלישי עוד לא תורגם.

164. משחקו של המלאך / קרלוס רואיס סאפון נהניתי מאחד הספרים הקודמים שלו, זה היה סתמי למדי. 

165. קרוב רחוק / רותו מuדן היה איזה מבצע באיזו חנות ספרים בתחנה המרכזית, נראה לי שקראתי את כל הספר באוטובוס. הוא חמוד אבל הרגיש לא גמור. 

166. חיים חדשים / ברנארד מלמוד במסגרת פטיש הסופרים היהודיים – אמריקאים איכשהו אל מלמוד עוד לא הגעתי, אז הנה. חייו של מרצה זוטר לא יוצלח בעיירת אוניברסיטה שכוחת אל בשנות הארבעים- חמישים. מוצלח. 

167. השידוך / איב האריס שכנה שלי המליצה עליו בחום ובהשתפכויות, אני לא נפלתי. סיפורה של נערה חרדית בלונדן והתלאות העוברות עליה בתקופת השידוכים, פלוס עוד כמה דמויות. לא מספיק אמין. יש כמה השמצות יותר נרחבות ברשת. 

168. המאהב / א.ב. יהושע לאותה שכנה יש גם אובססיה לספר הזה, ולא קראתי אותו מאז התיכון, אז השקעתי בו שבת. הוא עדיין טוב, גם אם מטריד מאד. לא בטוחה שהוא צריך להיות בחומר הלימודים לבגרות…

169. עוד לא / יהושע גרינברג קראתי פעם את הספר הראשון שלו, שהיה אז חתרני במידה, אבל הספר הזה היה פשוט משמים. חושבת שהתייאשתי באמצע. 

170. המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה / מארק הדון כן שוב אני שנים אחרי הבאזז, אחלה ספר. 

יצא עגול!

 

מודעות פרסומת

20 תגובות על נערת קריאה

  1. נילי הגיב:

    לא קראתי הכל אבל ממה שקראתי הסכמתי אילך לחלוטין!!! אני אשתמש ברשימה הזו כדי למצוא את הספר הבא…
    תודה

    אהבתי

  2. רעות הגיב:

    יש אתר ושמו "סמנייה" ושם לא רק עושים רשימות קריאה (שנראות כמו פסיפס וזה אדיר ומגניב) אלא אפשר גם למוא אנשים עם טעם דומה מאוד לשלך, ואז להעתיק להם מהרשימה, או (רחמנא ליצלן!!!) להתחבר איתם
    הנה קישור
    http://simania.co.il

    אהבתי

  3. חביבה :) הגיב:

    מעולה! תודה אלירז:)
    כמה בהחלט קראתי, וכמה מקווה שאקרא – בע"ה אאמץ כמה מהמלצותיך!
    חודש אור:)

    אהבתי

  4. עדי הגיב:

    אהלן אלירז!

    ממליצה בחום על הסיפורים הקצרים של אנגלנדר, זה נקרא "גילגול בפארק אווניו", ויש בו אפילו סיפור על פיגוע בירושלים (הו הפרובנציאליות..) סחה על החזקת תיעוד, ועוד אחד כזה…

    אהבתי

  5. eliraz הגיב:

    תודה, עדי, קראתי את "גלגול" וגו' מזמן, ואני מסכימה שהוא נהדר! וכל הקטע של הפיגוע והסופר שיושב בתמול שלשום אכן עושה נעים בנשמה הפרובינציאלית 🙂 וגם מחזיר אחורה לזמנים אחרים…

    אהבתי

  6. מיכל הגיב:

    על מנת להפחית את הצער מאי השתתפותך בערב עם לאה איני, ארגנתי במיוחד בשבילך "מגדר וספר" על ורד הלבנון! יום ראשון, תשעה במאי, בשעה 19:00 בתמול שלשום. מי שתדבר על הספר היא ד"ר תמי הס 🙂

    אהבתי

  7. ציפי הגיב:

    למיכל…
    ואי אפשר לשלב גם את הסופרת לאה איני בערב הזה? קראתי את הספר שלה ורד הלבנון שהמם אותי בכוחו ובלשונו. ספר של דור. והיה כיף גדול לשמוע אותה אותה בקולה מאחורי הספר. תודה

    אהבתי

  8. פינגבאק: יש חדש ברשימת הקריאה! | רוח וצלצולים

  9. שלומית הגיב:

    ממליצה לך לקרוא את ספריה של אליס מונרו, סופרת קנדית הכותבת סיפורים קצרים עדינים מדוייקים המותירים את הקורא חסר נשימה.

    למה לא אהבת את סיפור קטן ומלוכלך?

    אני הפסקתי כי העלילה הפחידה אותי. השפה שרוני גלבפיש יצרה משכה אותי מאד, והספר זרם, אבל החרדות שלי עלו ולא אפשרו קריאה.

    אהבתי

  10. רתם הגיב:

    הבעיה בקריאת "כל כתבי" של סופר שעודו בחיים היא שהוא ממשיך לכתוב. למזלנו, במקרה של שייבון.
    תוסיפי לך לרשימה את "אבירי הדרך". הרפתקאות "Jews with swords" בממלכת כוזר. ספר קטנטן וציני, שייבון במיטבו. תרגום מוצלח של סמדר מילוא, הוצאת עם עובד.

    מופתע שאהבת את "קאווליר וקליי". את מכירה רומנים גראפיים ("קומיקס")? כל הספר מתכתב, לזכרוני, עם ז'אנר הקומיקס, והוא מה שהכניס אותי אליו- לא סופרמן, ספיידרמן, seaman, ושאר גיבורי העל, אלא sandman,watchman, preacher ויצירות מופת נוספות.

    אהבתי

  11. איילת הגיב:

    תודה לך [ולבורא עולם] על מייקל שייבון וילדי הפלא. איזה שפע של כאוס ושל דמויות מטורפות שכל מה שנותר לעשות זה לשאת אליהם עיניים. החסרון המרכזי בספר הוא העמודים האחרונים, שמורידים את כולם לקרקע של מציאות בנאלית ומטילים בספק את אמינות העלילה כולה, עד שהיא עלולה להידמות כהזיה ותו לא.
    הלוואי שכל סופ"ש שלי היה כזה …

    אהבתי

  12. פינגבאק: ספרים רבותי, וגו’ | רוח וצלצולים

  13. פינגבאק: הלא-ייאמן קרה: עדכון אימתני של רשימת הקריאה!! | רוח וצלצולים

  14. חיותה הגיב:

    שותפה לאהבתך הגדולה את שייבון, גם אני עסוקה בהשלמת כל כתבי, ומקווה שיפתיע בקרוב עם אחד חדש. קריאה של הרשימה מלמדת אותי שהטעם שלנו דומה להפליא גם בשאר הספרים.

    אהבתי

  15. מנחה הגיב:

    מה שבלט לי הוא מייקל שייבון – ללא ספק הסופר האהוב עליי, בזכות נילי 🙂
    ספר

    אהבתי

  16. אלירז, מעולה! הטעם שלנו לא תמיד דומה אבל התיאורים שלך נותנים בדיוק את היכולת לזהות מה הדומה ומה השונה 🙂 אוהבת את ההערות לגבי השפה, לי זה לפעמים משמעותי הרבה יותר מהעלילה.

    אהבתי

  17. תילי הגיב:

    נהינית לקרוא את תגובותייך למרות שאת רוב רובם ,כמובן, שלא קראתי אולי זה עוד יקרה.
    אם את בעניין ספרי ילדים קלילים וחביבים (עם ניקוד) "הרפתקאות דוד אריה" / ינץ לוי למניהם, מיה קראה והתמוגגה.
    מיה קוראת עכשיו את אור ואלכסנדרה ונהנית.
    אל תשכחי את דבורה עומר ואסתר ש.ו.
    נשמח להמשיך לקרוא …

    אהבתי

  18. פינגבאק: כן, הבלוג הפך משני ,הוא רק הבית של רשימת הקריאה…. | רוח וצלצולים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s