רגע של עברית

שלום, קוראים לי א' (לא קיצור של אבשלום) ואני פנאטית של השפה העברית.

כן. שגיאות בעברית מעצבנות אותי. בדיבור, בכתיבה, בהגייה. אני מתבאסת כשמישהו מדגיש אות רפויה או להיפך. קופץ לי פיוז כשאנשים כותבים בכתיב מלא מלים שאין להן בכלל כתיב מלא ואני מסננת בשקט תיקונים כשמישהו מבלבל בין זכר ונקבה. אני כמעט אף פעם לא מתקנת, אלא אם כן הוסמכתי לכך מראש (ויש כמה אנשים כאלה). אני בולעת את זה בשקט.

קשה לי עם עילגות ועם עילגים, קשה לי עם רשתות חברתיות, אתרי היכרות ובלוגים, (מטוקבקים אני דוקא משתעשעת, איכשהו). אני חושבת שצריך לקנוס עיתונים על שגיאות כתיב וטעויות תחביר ודקדוק.

שמחתי כשגלגל"צ החזירו את הראל מויאל לאולפן על "לא מְכירים אותך" והתבאסתי כשלא עשו אותו דבר למשינה על "בין הצללים" .

תגידו שאני מתנשאת, מיושנת, מה שתרצו. השפה העברית כאן כדי להישאר, אבל בדרך היא עוברת מוטציות רציניות, ולא עם כולן נוח לי.

אפילו האקדמיה – הגוף הדינוזאורי והמנותק מן המציאות מתכופפת יותר מדי לדעתי, אם כי יש בעולם המוני שמועות על כל מיני דברים שהאקדמיה קבעה שהם פשוט שקר: לא, אי אפשר להשתמש בלשון נקבה אם יש יותר נשים מגברים בחדר, ועם הקוראת מרב מיכאלי הסליחה. דוקא את השטיק שלה (הסתמי אצלה הוא נקבה תמיד) אני מעריכה. לפחות היא עקבית.  

איזה חמודות

נכון שלשפה חיה יש שלבי התפתחות, אבל זה לא אומר שצריך לרצוח אותה ולהתעלל בגופתה.

הנה כמה שיבושים שנואים עלי במיוחד:

במקום הראשון – "כש" הוא תיאור זמן."ש" איננו כזה, לכן יש לומר "כשהייתי קטנה" ולא חלילה "שהייתי קטנה" (וגם כאן, וכאן, ובעוד מיליארד מקומות, כולל בפרסומת על השער של אחד המקומונים הירושלמיים השבוע)

ואחריו ללא חשיבות לסדר:

  • "כנה" – אין מילה כזו בעברית. התואר הנגזר מ"כנות" הוא "כן". כן, כמו מילת החיוב. תתמודדו.
  • "להתמקד על" מתמקדים ב-. אלא אם כן יש לך כוונת ביד.

 תקן את עצמך או שאני יורה

  • כתיב מלא במקרים שאין כזה: כול, אים, וכד'.
  • החלפה של "אם" ב"עם" ולהיפך.
  • ציטוטים משובשים: "כל מילה בסלע" המשפט הוא "מילה בסלע" ולא פחות חשוב ההמשך – "שתיקה בתרי" – שזה בדיוק המצב: אם אתם לא יודעים לצטט תשתקו בבקשה, תודה.

 שני אתרים שקשורים לנושא: "דורבנות" המעולה הוא ביתם של כמה אנשים מופרעים במיוחד שמחדשים חידושים בשפה העברית בחן לא מבוטל. חפשו את "שודד ים" שוכנס" ובכלל, שוטטו לכם להנאתכם. 

השני הוא יותר רציני – בלוג בלשני ושמו "דגש קל".

ועוד קישור אחד שלא קשור לנושא – הרשו לי להפנות אתכם לבלוג של חבר יקר וכותב מצוין : עוז רוזנברג הוא "חמץ גמור".

אה ויש חדש בעמוד "נערת קריאה" (אתם מקבלים עליו התראות במייל? נראה לי שלא… ) check it out

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על רגע של עברית

  1. דודי הגיב:

    פוסט מוצדק סך הכל, אבל דווקא בגלל נקיטת הקו הדקדוקי המחמיר, אני מרשה לעצמי להעיר לך שתי הערות, ככה, בקטנה:
    אם את סוגרת מרכאות בציטוט או בשם, תפתחי אותם לפני כן.
    ואם את יוצרת היפר-קישור – את לא צריכה לקשר לא את הפסיק אחרי, לא את הרווח שלפני ולא את המרכאות של המילה.
    מאח לנשק שהשמטת הרווח בין פסיק למילה חדשה עושה לו חום.

    אהבתי

  2. eliraz הגיב:

    וואו, הצבתי לעצמי רף גבוה בפדנטיות… צודק, בקישורים אני בכלל מחפפת, אם כי אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך לגבי המרכאות. בכל אופן, למען האחידות –  תיקנתי. 😮

    אהבתי

  3. נעמי הגיב:

    מעולה! אין מילים בפי!!
    יש כמה אנשים שאני מתכוונת להפנות לכאן, וכך לא אצטרך לומר להם את הדברים בעצמי.. תודה!!
    ודודי- תפתחי אותן- מרכאות בנקבה… 😉

    אהבתי

  4. מוטי הגיב:

    דה-סוסיר היה ממש מבסוט ממך (מילים ערבית מותרות?), או לפחות אליעזר בן יהודה ואחד העם!

    אהבתי

  5. דודי הגיב:

    😳

    אהבתי

  6. גלעד הגיב:

    הו שימחת (כתיב מלא, מה לעשות..) אותי כל כך באמצע מדבר של אנגלית ו/או עברית עילגת במיוחד ללא כל כללי תחביר ודקדוק כלשהם…
    בהצלחה במאבקנו הצודק. אולי יום אחד אפעל כתועמלן מקצועי בעניין (מורה ללשון) ובינתיים…
    רק טוב שיהיה

    אהבתי

  7. אבישי הגיב:

    "אם אתם לא יודעים לצטט תשתקו בבקשה, תודה"

    אלירז, אם את לא יודעת להשתמש בצורות ציווי – שתקי!

    🙂

    אהבתי

  8. אלירז הגיב:

    אאוץ' !

    אהבתי

  9. eliraz הגיב:

    והנה עוד פוסט בנושא קרוב עד מאוד – פשוט מזעזע
    http://www.thmrsite.com/?p=836

    אהבתי

  10. קטנוני, אבל לפניך הגיב:

    מרגע שלמדתי שלומר "זוּ" משמעו "כש-", ולא "זאת" (זה "זוֹ" וזהו), נהרסו לי החיים. זה בכל מקום! ואם בהגיות יענו אינטלקטואליות עסקינן, אין כמו לשמוע "רָכבָּל" כדי להרוס לי את הסוף שבוע!

    אהבתי

  11. תמר הגיב:

    🙂 יופי!

    רק רציתי להעיר שכאשר "כל" לא נסמכת היא נכתבת בוי"ו: הכול, אוכלי-כול ועוד.

    like

    אהבתי

  12. עלמה הגיב:

    נראה לי שהגרועים ביותר הם אלה שמשתמשים בכוונה בביטויים מרשימים, אבל לא יודעים מה הם אומרים.
    למשל להפריח לאוויר חדר הסמינרים את "תגרנית" ולחשוב שמדובר באישה שמתגרה באנשים, או להגיד "למצער" על משהו שמצער אותך. אלו הדוגמאות שליקטתי במדעי הרוח בתל אביב בשבועיים האחרונים…

    אהבתי

  13. שאול הגיב:

    נו חברי'ה, איך שכחתם את ה"מינוי לקאמרי" ?.
    צהוב עולה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s